מהן המילים אם לא לזכור

פתיחת הבלוג עבורי היתה הרפתקאה, לא מפחידה או מסעירה, משהו חדש. אינני חוששת ללמוד והטכנולוגיה של המחשב אינה זרה לי, אם זאת היא מתאגרת כל פעם מחדש.
בניית בלוג היתה טכנולוגיה שלא התעסקתי בה בעבר.
הבלוג דרש ממני להיות עירנית לנעשה בו, לסגנן אותו, להפוך אותו למושך ומזמין. כמו כן הייתי צריכה לכתוב מתוך האמת הפנימית שבי אך לא לשכוח שיש "קהל" שקורא.
נושא הבלוג היה ברור לי מהרגע הראשון, על הלמידות שלי מהעבודה בגן. יש לי עוד הרבה מה לכתוב... אולי בפוסטים בבלוג אחר ובזמן אחר...
בכתיבת הפוסטים הרגשתי מעין תרפיה, שחרור של מחשבות, מועקות ושמחות. התגובות לפוסטים השתנו לדעתי לפי התוכן ועד כמה הצגתי משהו אחר או חדש. לפרסום הפוסטים החדשים דרך המודל או בעל פה היתה חשיבות והאפקט גדול מאוד בכמות התגובות. לאט לאט הבנתי שגם אני רשאית להגיב לתגובות שקיבלתי, בהתחלה לא הייתי בטוחה שזה מקובל.
נהנתי לקבל תגובות ולהגיב, התגובות שלכן עוררו הרהורים וכיוונים חדשים לחשיבה - אז תודה לכן.
במסגרת כתיבת הפוסטים גם המטלות היזומות, חשוב היה לי לשלב את אהבתי וחיבורי החזק למוזיקה ישראלית. כפי שכבר ראיתן כמעט בכל פוסט התנגן בראשי שיר ואז הוספתי גם קישור ל youtube עם השיר המתאים.
זכיתי לחשוף אתכן רק לחלק מ"אהובי" במוזיקה הישראלית: חווה אלברשטיין, יהודית רביץ ויוני רכטר, מתי כספי,       קורין אלאל, הדג נחש, ירדנה ארזי, הברירה הטבעית, דויד ברוזה, הדודאים.
גם בגן אני רואה סוג של שליחות לחשוף את הילדים למוזיקה ישראלית ואולי איננה קובנציונאלית ולגן ילדים אך לטעמי מהווים ערך תרבותי חשוב. והרי כולנו יודעות שלמה שאנחנו מחוברות אנחנו מעבירות את המידע מכל הלב ובשמחה.

 ביחס למאמר של סלמון (2002) http://www.atimod.com/e-moderating/5stage.shtml מאוד קשה לי להעריך באיזה שלב אני נמצאת אולי בין שלב שלישי לחמישי. יש לי עוד הרבה מה ללמוד על הבלוג, כיצד נכון להציג או לפרסם את הבלוג בכדי שיהיו תגובות, הרי ללא תגובות האם יש עניין וטעם בכלל לעשות בלוג?
אני יודעת שיש נושא אחד לפחות שלא פתור, האם להכניס מחשב בגן, עדיין לא השתכנעתי... אולי בבלוג הבא.

אז איך אסכם את ניסיון הבלוג הראשון שלי?

נהניתי בכל תהליך הבנייה, הכתיבה והיצירה בבלוג שלי.

שמחתי להכיר כלי נהדר לשיתוף, למשל עם הורי הגן.

וכפי שציינתי הכרתי במקום חדש לפרוק את אשר על ליבי ובראשי.

כוורת אומרים שהיה "נחמד" ואני חושבת "יכול להיות שזה נגמר..." כך כתב יהונתן גפן ושר שם טוב לוי - אולי, אינני יודעת.

גם בפוסט זה אסיים בשיר, הפעם של הזמר שאני אולי יותר אוהבת לשמוע, כן, כן, שלמה ארצי

זה שיר פרידה,
אז בואי רק אמרי שלום.
אני אומר תודה
ואת יודעת שחלום,
סופו להתגשם...
אני אומר תודה
ואחר כך נושם.

אז מהן המילים, דרך ביטוי, דרך תקשורת. ואולי שתיקה.

תודה שהקשבתן לי בקריאת הפוסטים ובתגובות.

נשיקות

הדר